החל מיום שישי האחרון, דונלד טראמפ מונה באופן רשמי לנשיא ה-45 של ארה"ב. בשונה מהמדיניות הכלכלית של ברק אובמה ושל השווקים בעולם, דונלד טראמפ שכינה את עצמו "מלך החוב" מתכוון להעלות את רמת החוב האמריקאי, להגדיל את שיעורי האינפלציה והצמיחה השנתית לשיעורים של 4%, ולייצר עוד 25 מיליון משרות חדשות. סקרנו עבורכם את הערכותינו לגבי סקטורים ואג"ח אטרקטיביים להשקעה לשנת 2017.

*תשואות של תעודות הסל על הסקטורים האנרגיה, הפיננסיים, הצריכה והתעשייה לשנת 2016.

סקטור האנרגיה (XLE)

סקטור האנרגיה הציג ביצועים גבוהים ועלה בשיעור של כ-25% בשנת 2016, לאחר ירידה חדה של כ-40% מאמצע 2014 ועד תחילת 2016. ירידות השערים הגדולות נוצרו כתוצאה מהתרסקות מחירי הנפט משער של 105$ דולר לחבית על לשער נמוך מ-30$ לחבית. מדינות קרטל האופ"ק שבעבר היו מסוגלות לספוג ירידות שערים של מחירי הנפט, החליטו פה אחד לצמצום היצעים על מנת להעלות את המחירים. מובילת המהלך היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם- ערב הסעודית ששואפת שמחירי הנפט אף ימריאו לשיעורי של 60 ו70 דולר לחבית בשל הנפקה לאומית ענקית שמתוכננת במהלך סוף 2017 או 2018. ניתן להשקיע בתעודת הסל על הנפט, אך להערכתנו השקעה ישירה בתעודת הסל של סקטור האנרגיה כדאית יותר. במהלך ירידת מחירי הנפט חברות האנרגיה ספגו הפסדים גדולים, צמצמו הוצאות שוטפות ושל השקעות הרכוש קבוע ומחקר, ופעלו להגדלת שיעורי הרווחים הגולמיים והתפעוליים שלהן על מנת להישאר רווחיות. גם אם מחירי הנפט יישארו ברמה של 50$ לחבית, חברות אנרגיה ששיפרו את הרווחיות שלהן במהלך קריסת מחירי הנפט, יוכלו להציג ביצועים טובים יותר עם התייצבות המחירים. החלטתו של דונלד טראמפ על מינויו של רקס טילרסון, מנכ"ל אקסון מובייל (XOM) לשעבר למזכיר המדינה של ארה"ב צפויה גם כן להטיב עם הסקטור. רקס טילרסון כיהן כמנכ"ל אקסון מובייל כ-10 שנים, ובעל ניסיון עשיר בשוק האנרגיה. מינויו צפוי לתמוך במדיניות של טראמפ להפחתת הרגולציה, יצירת מקומות עבודה חדשים והעצמת חברות האנרגיה.

סקטור התעשייה (XLI)

סקטור התעשייה הראה צמיחה יפה בשנת 2016, לאחר שנתיים של דשדוש. אחת הסיבות לצמיחה הגבוהה בשנת 2016 לעומת הצמיחה האיטית בשאר הסקטורים היא אימוץ  טכנולוגיות חדשות, בשיתוף של תהליכי מיזוגים ורכישות של חברות ענק. לפי הערכותינו צמיחה זו צפויה להימשך ואף להתעצם עקב בחירתו של דונלד טראמפ. טראמפ אינו תומך באיכות הסביבה ואף אמר לאחר הבחירות כי הטענות להתחממות כדור הארץ נוצרו על ידי הסינים כדי להפוך את התעשייה האמריקנית ללא תחרותית. בניגוד לרגולציית האנרגיה הירוקה שברק אובמה הנהיג, טראמפ טוען כי הגבלות סביבתיות מזיקות לצמיחת הכלכלה האמריקאית והוא תומך בשימוש בפחם, ביטול מיסים על שימוש באנרגיות מזהמות וחיזוק התעשייה. על מנת לחזק את עמדתו, דונלד טראמפ הודיע כי ימנה לתפקיד ראש הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב את סקוט רפואיט, אחד האנשים שיצאו פעמים רבות נגד הסוכנות להגנת הסביבה בנושאים של התחממות כדור הארץ, והגבלות רגולטוריות שהן בעד איכות הסביבה. חברות התעשייה גם צפויות ליהנות מהתחייבותו של טראמפ להוריד את המיסוי על החברות משיעור של 35% על לשיעורים של בין 21%-15%.

סקטור הפיננסיים (XLF)

מאז עלייתו של טראמפ, חלו שינויים משמעותיים בהערכות לגבי הסקטור הפיננסי, והוא זינק בכ-16%. מאז המשבר הכלכלי, החברות הפיננסיות בארה"ב סבלו מהמיתון, הגבלות רגולטוריות וסביבת ריבית נמוכה. דונלד טראמפ מתכוון להקטין את הרגולציה, בעיקר על הבנקים הקטנים, ולבטל את מרבית סעיפי חוק "דוד פרנק" שנוצר כתוצאה מהמשבר הכלכלי ב-2008. טענתה של יו"ר הפד, ג'נט ילן, כי "אין מכשולים רציניים לכלכלת ארה"ב בטווח הקצר", תומכת גם כן בהתחזקות הסקטור הפיננסי, בהמשך מגמת הצמיחה, ועמידה ביעד של שלוש פעימות להעלאת הריבית השנה במקום שתיים. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שהסקטור מסוכן כיוון שהיו עליות שערים חדות בתחום, אך לכל שנת 2017 ההערכה היא חיובית.

סקטור הצריכה (XLP)

שוק הצריכה מושפע רבות משוק התעסוקה, שהוא הגורם הבסיסי ביותר המאפשר עלייה בצריכה לאורך זמן, כאשר לרוב ירידה באבטלה ועלייה במספר המועסקים במשק גוררת אחריה עליית שכר שגוררת עלייה בצריכה. מספר המועסקים בארה"ב גדל בשנה האחרונה בכ-3 מיליון עובדים בהמשך למגמת העלייה בשנים האחרונות. במקביל, שיעור האבטלה ממשיך להיות נמוך ונע סביב ה-5%. לאחר האטה משמעותית בקצב עליית השכר בארה"ב בשנים שלאחר המשבר, שהתמשכה גם לאחר שהאבטלה החלה לרדת, לאחרונה ניתן לראות שינוי מגמה. השיפור בשוק התעסוקה בארה"ב משפיע גם על כח המיקוח של המועסקים ולעלייה בשכרם. העלייה בשכר משפרת את כח הקנייה של הצרכנים, במיוחד כאשר האינפלציה נמוכה, והיא תומכת בהמשך הגידול בצריכה הפרטית, ובמיוחד בצריכה הבסיסית.

סקטור הסייבר (HACK)

אנו עדים לשינויים גלובאליים רבים בתחום הטכנולוגיה ובפרט בתחום מתקפות הסייבר שנחשבות לאחת מהמלחמות הגדולות בעידן המודרני. מתקפות סייבר אינן נחלתם של פרטיים בלבד אלה גם גופים מוסדיים, מודיעיניים ואף ממשלות. לאחרונה פורסם שרוסיה התערבה בבחירות לנשיאות ארה"ב דרך פריצה למחשבים של הילרי ומקורביה כדי לגנוב מידע רגיש אודות הילרי שיוכל לפגוע במועמדותה לנשיאות. דוגמא נוספת היא פריצה של מעל ל-500 מיליון חשבונות ביאהו ובהם פרטים אישיים של משתמשים שכוללים שמות, כתובות מייל, מספרי טלפון ותאריכי לידה, מידע על כרטיסי אשראי וחשבונות בנק. מחקר על פריצות הסייבר קבע כי במהלך שנת 2017 ארה"ב צפויה להשקיע 31.5 מיליארד דולרים בהגנה מפני מתקפות של האקרים, ועד שנת 2020 כלל ההשקעות באבטחת המידה צפויה לגדול לשיעורים של 101.6 מיליארד דולר לעומת 73.7 מיליארד דולר שהושקע במהלך שנת 2016. להערכתנו, הסקטור נמצא בשווי ההוגן שלו, לכן מומלץ לעקוב ולהיכנס כאשר יהיו תיקונים. בנוסף, חברות נוספות שמספקות שירותים עבור חברות הסייבר צפויות להינות מצמיחת הסקטור כמו לדוגמא סייסקו (CSCO).

סקטור הנדל"ן

לאחר משבר הסאבפריים בשנת 2008, והתרסקות במחירי הדירות, אנו רואים צמיחה מתונה ואיטית בשוק הנדל"ן. סביבת הריבית נמוכה עודדה עלייה בביקושים לקבלת משכנתאות ורכישת דירות. כתוצאה מכך, המכירות של דירות חדשות הגיעו לשיא מאז המשבר. בסוף 2016, העלאה הפד את ההערכות להעלאות הריבית משתי פעימות לשלוש במהלך השנה, ואנו מעריכים כי מגמת הצמיחה האיטית תימשך גם במהלך שנת 2017. הציפיות להעלאות הריבית גרמו לירידות שערים בחברות בענף הבנייה וחומרי הבניין, והן נסחרות בחסר ביחס לשווין בספרים. להערכתנו, ירידות השערים מגלמות יתר על המידה את הסיכון לעליית ריבית וקיימת הזדמנות להשקעה. היתרי רגולציה על הבנקים, וסיום תוקפן של הערות אזהרה במהלך השנה צפויים לתמוך בהמשך המגמה לרכישת בתים חדשים, והתמתנות ברכישת בתים יד שניה. עם זאת, בשל סיכוני העלאת הריבית, ההשקעה מתאימה למשקיע עם סבלנות לטווח הארוך.

שוק האג"ח

יו"ר הפד, ג'נט ילן העלאתה בחודש דצמבר את הריבית קצרת המועד מ-0.5% ל-0.75%, ועדכנה את צפי העלאות הריבית ב-2017 לשלוש העלאות ריבית עד לשיעור של 1.5%. השווקים מעריכים כי הפד יתקשה לבצע 3 העלאות ריבית עקב רמות החוב הגדולות של ארה"ב, ופערי מטבע גדולים שעלולים להיווצר כתוצאה מהמדיניות המוניטרית באירופה ובאסיה, עשויים לפגוע בייצוא האמריקאי. להערכתנו, גם אם לא יתבצעו 3 העלאות ריבית, תשואות האג"ח הממשלתיות ארוכות הטווח כיום אינן מגלמות את פרמיית הסיכון להעלאות הריבית ולעלייה ברמת האינפלציה. עם זאת, באג"ח קונצרניות במח"מ ארוך ישנן אג"ח שנסחרות בתשואה לפדיון שמפצות על השינוי הצפוי ברמות הריבית. אג"ח הבאות הינן דוגמאות לכך:

אדמה ב' צמוד מדד, מח"מ 8.9 שנים, תשואה לפדיון 3.99%.

חשמל אג"ח 27 צמוד מדד, מח"מ 8.8 שנים, תשואה לפדיון 2.61%.

איתי ליפקוביץ הינו מנכ"ל הורייזן בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.